Blue Grass, The Borochov House, Kibbutz Mishmar Hanegev, 2014

Blue grass is not new, phenomenologically speaking. Nor is it any sort of apocalyptic omen. It is an associative representation of landscape, both tolerant and provocative at the same time. The grass-covered open grounds in the center of the kibbutz serve as the stage for most gatherings and social activities; in this context, grass symbolizes the innocence of childhood. Only ostensibly is the blue grass synthetic, wrong, anomalous, out of place.

Ask yourself – why does a factory (in China, naturally) produce blue grass? Because there are people who would buy it for its “beauty”, subversiveness, deception, irony, criticism.

Meirav Davish Ben Moshe curates-creates in the Borochov House a site-specific landscape, made of simulacra of natural and agricultural elements: a non-functional sawmill embodying “the end of the forest” (Dina Shenhav); sand-cast motherboards reminiscent of the archaeological remains of a place of worship (Yemima Ergas); burgeoning mushrooms (Inbal Hoffman); natural light turning artificial, and a jackal frozen in time and space (Max Epstein); a video work depicting the natural/artificial life cycle of a grain field (Einat Arif-Galanti).

The installation is sponsored by Polybid, Mishmar HaNegev.

Hadas Ophrat, Is Grass Blue? from the text for the exhibition

דשא כחול,  בית בורוכוב, קיבוץ משמר הנגב 2014

דשא כחול, אינו בגדר תופעה פנומנולוגית חדשה. הוא גם אינו נושא בשורה אפוקליפטית. זהו דימוי של נוף אסוציאטיבי ,מתגרה ומכיל כאחת. בהיותו שאול ממדשאות הרחבה המרכזית של הקיבוץ, הוא מוכר לנו כדימוי של תום הנעורים. רק לכאורה הדשא הכחול הוא מושא סינתטי, הזוי, משובש, אנומלי. האם שאלת את עצמך פעם מדוע מפעל (בסין, כמובן( מייצר דשא כחול? כי יש מי שיקנה אותו כי טבע מלאכותי הוא “יפה”, אלטרנטיבי, מתעתע, אירוני, ביקורתי.

מרב דביש בן משה אוצרת-יוצרת בחלל הבית נוף תלוי מקום (site specific) של ייצוגי טבע מלאכותיים (סימולקרות) של תהליכים טבעיים וחקלאיים: מנסרת עצים שאיבדה את כוחה והיא מונחת “כאבן שאין לה הופכין (דינה שנהב), יציקות חול של לוחות אם הנראות כשרידי אתרי פולחן ומקדש ארכיאולוגיים (ימימה ארגז), פטריות צצות ומתרבות (ענבל הופמן), אור טבעי ההופך נוף למלאכותי ותן שקפא בזמן ובמקום, (מקס אפשטיין). עבודת וידאו המציגה מחזור חיים של שדה בר טבעי/מלאכותי )עינת עריף-גלנטי). המיצב בחסות מפעל פוליביד, משמר הנגב.

הדס עפרת, האם הדשא כחול? מתוך הטקסט לתערוכה

דשא כחול, בית בורוכוב

דשא כחול, בית בורוכוב: תערוכה ותיעוד